עולה לבד במדרגות
עד לקומה מספר שלוש
אוחז קלות במעקה

לאט לאט אל הדלת קרב
עם סיבוב המפתח עור הגב מצטמרר

עובר מחדר לחדר
שולף זכרונות
מתבונן לכל עבר
ונפשו שקטה

נרדם רק בבית ילדותו
שומר מפתח בכיסו
מתגנב כשאין איש בנמצא
להיות הילד שהיה

עונה אחר עונה
שנה אחר שנה
הגיל הביא חוכמה
ולקח את השלווה

שעת ערביים
יש שמש בשמיים
שם פעמיו אל הבית
אותו עכשיו קנה